אבאל'ה יקר,
ככל שהזמן חולף,ככל שאנו מפשפשים בניירות,בתמונות,ככל שאנו שומעים עוד ועוד סיפורים,על ילדותך,בחרותך,התבגרותך,העוני והקשיים שהיו מנת חלקך עת עלית עם משפחתיך  לירושלים,אובדן אביך בגיל כה צעיר,חבלי הקליטה בארץ,ככל שאנו שומעים על ההכרות עם אמא,על אותה תקופה מיוחדת ,אנו מבינים יותר ויותר מי היית ומה היית בשביל כולם.
ברוב התמונות אני רואה אותך במרכז התמונה,עם מנדולינה ביד,עושה שמח,או בתמונה אחרת מארגן סעודה על שפת הים,באחת התמונות כותבים לך מאחור "לאלוף- הטבחים ולרב -הימאים" וזה מסביר הכל. 
אבאל'ה,הגעגועים אליך רבים ,הזכרונות של כולנו מהבית הם זכרונות מתוקים מדבש,אתה ואמא צרבתם בנו תכונות של אהבה,של נאמנות,של יושר,של חריצות ויותר מכל,חום,חום אנושי.שגם אנו ,אני מקווה מעבירים אותם בירושה. 
אבאל'ה,אתה התאספת לבית עולמך ביום שישי בערב,שהוא שבת, כ דוד המלך עליו השלום,ואותו יום שישי היה גם יום הולדתך, כ משה רבינו עליו השלום,שנפטר ביום הולדתו,ועל צדיקים שנפטרים ביום הולדתם  נאמר שהם משלימים את שנותם במלואם. 
 אכן צדיק היית ,ישר ,נאמן ,חם  ואוהב.
אוהב לעד ,מני ,בנך.